קרבן מנחה, בחינת תפילה לעני כי יעטוף 

בס"ד

ואל"כ

ערש"ק פרשת ויקרא, תש"ע

"תפלה לעני כי יעטוף לפני ה' ישפוך שיחו"

"ונפש כי תקריב קרבן מנחה לה'" או' רש"י "לא נאמר נפש בכל קרבנות נדבה אלא במנחה, מי דרכו להתנדב מנחה, עני, אמר הקב"ה מעלה אני עליו כאילו הקריב נפשו"

כתוב שענינם של הקרבנות, שסומכים עליהם ושוחטין אותם זהו בחינת זביחת היצר ,במנחה אין לא סמיכה ולא שחיטה.

מיהו עני? או' הגמ' "אין עני אלא מן הדעת", דעת הינה היכולת להכיר בין הטוב לרע, כפי הענין בבראשית עץ הדעת טוב ורע, אשר אכל האדם ממנו, על אף האיסור, בשל כך גורש מגן עדן.

השחיטה  והסמיכה, הינן מעשים הנובעים מתוך הכרה, הכרה של המצב בו נמצא האדם, מצב בו יודע האדם שהיצר גבר עליו, עכשיו עליו לשוחטו.השחיטה הינה תהליך התיקון החזרה בתשובה.

הכרת החטא הינה חשובה, חשובה ביותר ובעקבותיה כמובן החזרה, התיקון למעשה.

העני, העני בדעת שאינו יודע להבחין בין טוב לרע, רוצה להביא קרבן לה' קרבנו אינו מביאו מהכרת חטאו, מתוך ידיעה על יצרו שגבר עליו ולא מתוך הרצון לשחוט את יצרו, קרבן העני הינו פשוט "כי בא לו" בא לו להביא קרבן לה', בא לו להיות בקשר, קשר "לא אינטרסנטי", קרבן שכזה הינו קרבן מנחה, קרבן נדבה, לא קרבן חובה.

קרבן מנחה, נדבה, קרבנו של העני מדעת, זהו מקום של ביטול גאוה, מקום של שיפלות עצמית ביחס לבורא, זהו מקום של הכרת, הכל מאת ה', אין עוד מלבדו, זהו המקום בו הקב"ה מעלה עליו כאילו הקריב את נפשו, זהו מקום בו נגשים אל התפילה, "הנני העני ממעש נרעש ונפחד מפחד יושב תהילות".

מקום זה התפילה בוקעת מנפש האדם, האדם זובח את נפשו, שם גם תפילתו נענית.

מקום זה הינו מקום של "איה" איה מקום כבודו להעריצו, מקום של חיפוש מקומו יתברך ע"מ להעריצו.

האדם מחפש בכל מקום, מחפש ומבקש לראות כבודו, אדם המבקש לראות, אדם המחפש את הקב"ה, ימצאהו בכל אשר יפנה.    

יה"ר שנזכה לחפש ולמצוא כבודו בכל מקום, והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד.

דויד לקס _אמת